ארגון "נתיב" הוקם בשנת 1952 ביוזמת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לשם שימור הקשר בין מדינת ישראל לבין היהודים בתפוצות. במהלך השנים פעל "נתיב" בדרכים שונות להידוק הקשר של היהודים עם מדינת ישראל וסייע לעלייתם מהמדינות שבהן פעל. מיום היווסדו עד תחילת שנות התשעים של המאה העשרים פעל "נתיב" בין השאר למען עליית יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, תוך ניהול מאבק בין-לאומי לשם כך ותוך סיוע מוסרי וכלכלי לפעילי העלייה שבהם.
עוד על פעילות נתיב בשיעורים:
1. ממשלת ישראל בחזית המאבק למען יהודי בריה"מ ומזרח אירופה 2. הסודות של נתיב
"נתיב" הוא בעל הסמכות המקצועית הבלעדית האמונה על בדיקת הזכאות לעלייה של ילידי מרחב ברית המועצות לשעבר ומדינות מזרח ומרכז אירופה מתוקף חוק השבות, והוא המוסמך להנפיק בעבורם אשרות עלייה.
בתחילת שנות התשעים הקים "נתיב" מרכזים ישראליים לתרבות, הפועלים בחסות הנציגויות הדיפלומטיות, ובהם מיזמים שונים בתחומי החינוך והתרבות. כיום פועלים במרחב תשעה מרכזים: מוסקבה, סנקט-פטרבורג, נובוסיבירסק, קייב, חרקוב, אודסה, דנייפר, קישינב ומינסק. המרכזים הישראליים לתרבות משמשים גשר אל תרבותה ואל שפתה, ומציגים את ההיסטוריה, המורשת ואת הישגיה התרבותיים והמדעיים בפני כלל אזרחי מדינות המרחב, ובהם גם קהל זכאי העלייה מכוח חוק השבות, כדי להעמיק את ידיעותיהם על מדינת ישראל.
נטע בריסקין-פלג, ראש 'נתיב': "חלק ממסורת נתיב היא תיעוד כל ההיסטוריה הקשורה בלוחמי העלייה, ששינתה לא רק את פני ההיסטוריה בעולם אלא את פני מדינת ישראל, רק בעקבות מאבק הפעילים לעלייה ונפילת מסך הברזל עלו לארץ מעל מיליון יהודים. זה מהלך שלא קרה ביום אלא כמהלך שכל הזמן נבנה בעקבות הפשרה שאפשרה ליהודים שהיו מסורביי עלייה ואסירי ציון לעלות לארץ. אנחנו חייבים להמשיך לספר את מורשת לוחמי העלייה, שהיא מבחינה חינוכית-ערכית כמעט ולא ידועה בקרב צעירים במדינת ישראל. ומדובר בפרק עשיר מאוד בהיסטוריה שלנו".
(ציטוט מתוך כתבה בדבר- "סיפור להעלות על נס")