ארגון "נתיב" הוקם בשנת 1952 ביוזמת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לשם שימור הקשר בין מדינת ישראל לבין היהודים בתפוצות. במהלך השנים פעל "נתיב" בדרכים שונות להידוק הקשר של היהודים עם מדינת ישראל וסייע לעלייתם מהמדינות שבהן פעל. מיום היווסדו עד תחילת שנות התשעים של המאה העשרים פעל "נתיב" בין השאר למען עליית יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, תוך ניהול מאבק בין-לאומי לשם כך ותוך סיוע מוסרי וכלכלי לפעילי העלייה שבהם.​

"נתיב" הוא בעל הסמכות המקצועית הבלעדית האמונה על בדיקת הזכאות לעלייה של ילידי מרחב ברית המועצות לשעבר ומדינות מזרח ומרכז אירופה מתוקף חוק השבות, והוא המוסמך להנפיק בעבורם אשרות עלייה.

 

בתחילת שנות התשעים הקים "נתיב" מרכזים ישראליים לתרבות, הפועלים בחסות הנציגויות הדיפלומטיות, ובהם מיזמים שונים בתחומי החינוך והתרבות. כיום פועלים במרחב תשעה מרכזים: מוסקבה, סנקט-פטרבורג, נובוסיבירסק, קייב, חרקוב, אודסה, דנייפר, קישינב ומינסק. המרכזים הישראליים לתרבות משמשים גשר אל תרבותה ואל שפתה, ומציגים את ההיסטוריה, המורשת ואת הישגיה התרבותיים והמדעיים בפני כלל אזרחי מדינות המרחב, ובהם גם קהל זכאי העלייה מכוח חוק השבות, כדי להעמיק את ידיעותיהם על מדינת ישראל.