שַׁלַּח אֶת עַמִּי
שיעורים ופעיליות מוכנים למחנכים
על אסירי ציון, מסורבי עלייה מברית המועצות
ועל המאבק לשחרר את יהדות בריה"מ 1948-1991
.jpg)
.jpg)
_____________
החודש בהיסטוריה של מאבק יהדות בריה"מ
* לחצו על הכותרת כדיי לקרוא עוד פרטים על האירוע
_____________
ציר זמן - אירועים מכוננים במאבק יהדות בריה"מ
שלושים אירועים כרונולוגיים מרכזיים במאבק יהדות בריה"מ
תלמידים ומורים בבית ספר עברי, ליטא, תרפ"ד (1924) מקור: בית התפוצות
1919-1929
בתי הספר לעברית ויידיש נסגרים בהוראת הממשלה.
1932
יהודים ומיעוטים לאומיים אחרים מסומנים במסמכי זיהוי פרטניים.
1937-1938
גל מעצרים של יהודים. חלק מראשי מערכת הגולאג והמשטרה החשאית. אנשים מגורשים למחנות שהם עצמם בנו. הם לא כונו אסירים פוליטיים, כי אם אויבי העם. אסירי הגולאג קיבלו הקצבת מזון קטנה ביותר (30 ג' ביום) ועבדו קשה. שיעורי התמותה היו גבוהים
1948
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב.
"אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל."
לאחר סיום מלחמת העצמאות החלו יחסי ישראל ברית המועצות להתקרר בהדרגה.
1948 ספטמבר
ראש צירות ישראל גולדה מאיר, בביקור במוסקבה, רוקדת עם כ 50,000 יהודים
בראש השנה
להתקהלות היהודים לא היה תקדים במוסקבה של סטלין, שתושביה לא העלו על הדעת לקיים הפגנות ספונטניות. התגובה לא איחרה לבוא; מרבית המוסדות היהודיים בבריה"מ נסגרו, וליהודים הובהר כי ישראל תישאר עבורם חלום רחוק. אך היהודים החליטו אחרת. ביקוריה של גולדה בבית הכנסת התחיל למעשה את המאבק למען יהדות בריה"מ והביקור הפך למיתוס ולימים תמונה של גולדה רוקדת עם היהודים הונצח על שטר כסף שנשא את דיוקנה.
1950
ההכרזה הרשמית הראשונה לתחילת המאבק למען יהודי ברית המועצות
בעת חגיגות חצי היובל לקיבוץ אפיקים, פנה ראש הממשלה דוד בן-גוריון לקהל שומעיו, רובם בני הקיבוץ, שמוצאם מברית-המועצות (זה גם היה שמו הראשון של הקיבוץ - קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר) ואמר בפעם הראשונה בגלוי ובפה מלא, כי מדינת ישראל "תילחם על זכותם של יהודי ברית-המועצות לעלות לארץ".
1953
הקמת "נתיב" יחידה סודית
ממשלת ישראל, בהנהגת דוד בן גוריון, מקימים יחידה סודית שתעסוק בנושא יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, במסגרת מערך שרותי המודיעין של מדינת ישראל. הוטל עליה להקים קשר ולנסות להגיש עזרה ליהודים שמעבר למסך הברזל ובמדינות שהיו תחת השפעתה של ברית המועצות. בתחילה כונה הגוף ביל"ן ולאחר מכן שונה שמו לנתיב
Student Struggle for Soviet Jewry
Yeshiva University Archive
1975
"חוק הלסינקי הסופי" חתום על ידי 35 מדינות כולל ברית המועצות בפסגה בינלאומית. החוק, בין היתר, התמקד בזכויות אדם. המסמך הופך לכלי עולמי ללחץ על זכויות אדם בברית המועצות, ובמיוחד ההגירה היהודית.
תמונה באדיבות מורי שפירא
1977
הטלוויזיה הסובייטית מקדימה סרט תיעודי אנטי ציוני באורך שעה "סוחרי נשמות". הסרט פירט את שמותיהם וכתובותיהם של פעילים ציונים ולדימיר סלפק, יוסף ביגון, אנטולי שרנסקי ויולי קשרובסקי. הם נעצרו ונכלאו זמן קצר לאחר מכן.
1983
הוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית-המועצות של לשכת הקשר "נתיב", התקיימה בבנייני האומה בירושלים, החל מה-15 ועד ה-17 במרס 1983. קרוב ל-2000 צירים, שבאו מרחבי העולם המערבי, השתתפו בוועידה. 200 עיתונאים ואנשי רדיו וטלביזיה הגיעו כדי לסקר את הוועידה. הוקם מרכז תקשורת מיוחד שהעביר מידע בארבע שפות: עברית, אנגלית, צרפתית וספרדית. תחנות רדיו מאירופה, המשדרות אל מעבר ל"מסך הברזל", שלחו צוותים מוגברים לירושלים.
1983
הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי הוקם במוסקבה כדי להילחם בפעילות ההגירה היהודית.
יהודים אתניים היוו את ליבו של הוועד.
אחת מחברות הוועד, הבלרינה מאיה פליסצקיה הייתה תחת איומים מצד השלטונות שאם לא תהיה חברה בוועד יישלל ממנה דרכונה ולא תוכל להופיע מחוץ לברית המועצות.
השימוש ביהודים כדי להרוס מוסדות ותרבות יהודיים היה כדי למנוע האשמות של אנטישמיות מצד השלטונות.
1987פברואר
140 מתנגדי משטר, סרבנים ואסירי ציון זוכים לחנינה ומשוחררים.
American Jewish Historical Society
1987
שיא של 250,000 איש משתתפים בעצרת הגדולה ביותר שאורגנה אי פעם בארה"ב מטעם מטרה יהודית. האירוע מסמן את שיאו של מסע ההסברה ליהדות ברית המועצות בארה"ב.
1988
-
הממשלה הסובייטית מאשרת הצהרת זכויות אדם הכוללת את הזכות לעזוב לפי עקרון איחוד המשפחה.
-
מקץ 21 שנים, משלחת קונסילרית ישראלית מגיעה למוסקבה.
